אתמול חגגנו ברית לריו החמוד, עם החברים שלנו כאן ועם שתי האמהות שהצליחו להכנס לפורטוגל
אין ספק שלעשות את זה בפורטוגל הייתה חוויה בפני עצמה.
כבר מלפני כמה שבועות, התחלנו לחשוב על איך אנחנו מהנדסים את הדבר הזה?
האם עושים את זה כניתוח בביה”ח? האם עושים את זה אצל הרב? האם יש פה מוהל מוסמך בפורטוגל?
בכל זאת, זה לא טקס שרוקדים מסביבו ושרים קומבייה, זה טקס שחותכים לו ת***
וכדאי שמישהו מאוד מוסמך יעשה את זה לבן שלנו, ולא איזה מתלמד שעוד יעלה לנו ביוקר אחר כך.
צריך אחד כזה עם תיק עבודות
מבירורים דרך חברה עם ילדים שגרה בליסבון, ואחרי שפנינו לבית הכנסת בפורטו-
הבנו שאין בפורטוגל מישהו מוסמך למהילה, ושכולם פה בעצם מטיסים מוהל מלונדון או מצרפת.
הפרוצדורה היא בעצם להזמין לו כרטיס טיסה, ובברית עצמה נותנים כמה שרוצים, כתרומה (כמו בארץ).
כדי להבין איך עובדת הפרוצדורה, ואיזה רב בעצם להזמין- התקשרנו ליואל, אחד מנציגי בית הכנסת, שהמליצו לנו לדבר איתו.
פה בעצם גם התחיל של הרומן שלנו עם הקהילה היהודית, עם בית הכנסת של פורטו.
מהשיחה הראשונה שלנו עם יואל- הוא פשוט ליווה אותנו יד ביד בכל התהליך הזה,בכזו שמחה ואהבה שאין מספיק מילים בפינו להודות לו על רוחב הלב הענק שלו.
שתבינו שביום של הלידה שלנו, יואל שלח לעומר הודעה בבוקר אם הסתדרנו עם הרב, אם אנחנו רוצים שהוא ידבר איתו, והאם אנחנו צריכים עזרה במשהו.
עומר מיד שלח לו הודעה חזרה שאנחנו נדבר איתו בהמשך, שאני בצירים ואנחנו בורחים לבית החולים. לא יכולים לדבר כרגע.
יואל שלח בהצלחה, וכך נגמרה השיחה.
בעודי מתענה לי בבית החולים בין ציר לציר- נכנסת אחת האחיות לחדר שלנו עם שקית נייר גדולה, ואומרת:
“החבר שלכם היה כאן, הוא ממש ביקש למסור לכם את זה. שתדעו שאסור לנו להכניס כלום מאף אחד בגלל הקורונה, אבל הוא ממש התעקש, אמר שזה כשר- אז זה יהיה חד פעמי- בסדר? תגידו לכל השאר שממש אסור להגיע לכאן ואנחנו לא נכניס שום דבר מעבר”
מיד עצרנו אותה ושאלנו:” הוא אמר שם? משהו? מי זה?…”
“הוא לא אמר שם האמת” היא ענתה “אבל הייתה לו מן כיפה כזאת על הראש, נראה לי שהוא מהדת שלכם, היו לו עיניים כחולות ממש והוא היה לבוש בחליפה…”
מיד עומר עשה אחד פלוס אחד, והבין שזה יואל, האחד והיחיד.
עומר רק מלמל לו בהודעה גנרית שאנחנו בצירים, ואחרי שעתיים קיבלנו לחדר הלידה שקית נייר גדולה מלאה בכל טוב, עם חלה לשבת.
אין דברים כאלה!
לאחר הלידה סגרנו עם המוהל מלונדון שיגיע לעשות את הברית, אבל ברגע האחרון הוא ביטל כי נכנסה הגבלה חדשה לאנגליה שמי שחוזר מפורטוגל, נדרש לשבועיים בידוד. כן כן, לא קל בקורונה…
מיד התקשרנו ליואל אובדי עצות, והוא תוך שעה הספיק לארגן לנו את המוהל מצרפת ביומיים התראה מראש, ואפילו נסע להביא אותו משדה התעופה אלינו הביתה! ודאג שהקהילה היהודית תעזור לנו בארגון הברית!!!
תגידו, יש דברים כאלה???
אנחנו היינו ועדיין המומים מאיזה אנשים יש כאן.
שתבינו, שאני ועומר לא איזה אנשי בית כנסת ויותר מדי מקפידי מסורת-
אבל רק מלראות את ההתגייסות של בית הכנסת למענינו, אפילו שהם לא באמת מכירים אותנו-
כל מה שנותר לנו זה רק להוריד בפניהם את הכובע ולהגיד להם תודה ענקית על כל ההתגייסות.
זה באמת לא מובן מאליו.
וואלה, הרגשנו הכי עטופים, והם גרמו לנו להרגיש הכי בבית בעולם!
וריו? למזלינו הוא שרד את זה כמו גדול, ואחרי שהוא היה 8 ימים גוי, עכשיו הוא יהודי מן השורה
לטקס הזמנו גם את החבר הגרמני שלנו ואת החברה האיטלקייה, שנראה לי חושבים שנפלנו על כל הראש שאנחנו עושים דבר כזה לבן שלנו.
והרב מוהל מצרפת? וואללה שיחק אותה.
עשה עבודה מקצועית, היה אדיב ביותר ואנחנו בהחלט נמליץ עליו לכל מי שבהריון בפורטוגל ומחפשים אחד כזה טוב, עם תיק עבודות
אז תודה ענקית לכם, לקהילה היהודית בפורטו, בית כנסת כדורי, על הכל. תודה לך יואל.
באמת, שיחקתם אותה בטירוף
