הנדל”ן אצלנו התחיל כרומן שהתפתח אצל ההורים שלי במטרה לייצר יותר כסף ולצאת לעצמאות כלכלית.
התחלה מאפס
ההורים שלי שעלו ממוסקבה בשנות ה-90 הגיעו לדירת שיכונים ביפו שסיפקה להם המדינה. מחלום הציונות שהיה להם, והחיים שחשבו שיהיו להם – הם הגיעו למקום שהיווה את התרסקות כל החלומות שלהם.
הם מצאו את עצמם במירוץ סביב הכסף, בעבודות לא עבודות, בשעות לא שעות, אך עם הידיעה הברורה שלילדים שלהם – הם רוצים להביא את החיים הכי טובים שהם יכולים.
ובאמת כך היה, למרות שאמא שלי הלכה ברגל לעבודה כדי לחסוך את הכסף לאוטובוס –
אני קיבלתי לוז צפוף מלא בחוגי העשרה שיתנו לי את מירב הכלים לחשוב באופן יצירתי בחיי.
למדתי בלט, שחיה, פסנתר, ג’ודו, קונג פו, גיטרה, טניס, פיתוח קול, כתיבה, מחול מודרני, אנגלית, רוסית והרשימה עוד ארוכה…
המהלך הראשון
באיזושהי נקודה בחיים שלהם, כשהייתי בערך בת 12 – ההורים שלי החליטו לעשות את המהלך הנדלני הראשון שלהם. עם מעט הכסף שחסכו, ובעזרת מינוף מהבנק- הם החליטו לקנות את הדירה הראשונה שלהם ביפו, באותה תקופה נחשבה למקום לא אטרקטיבי במיוחד. אבל הם האמינו בשכונה, בקרבה שלה לתל אביב, לים, וביכולת העתידית שלה להניב להם יותר כסף.
וכך היה. מדירה שהם קנו אז ב240 אלף שקל, אתם רק יכולים לנחש לכמה היא צמחה היום.
לקראת גיל 18 שלי, עם עצתו של אחי הגדול שהיה אז בן 20 שעשה בזמנו קורס נדל”ן מזורז ונחשב לגאון הכלכלי של הבית – הוא הציע להורים שלי לתת לו לשחק קצת עם הכסף שלהם, והציע להם בעצם למכור לו את הדירה שלהם “על הנייר” ולקנות גם הכסף זה בית בארה”ב, בדיוק בתקופת המפלה הכלכלית הגדולה של 2008. עם הביטחון באחי, ההורים שלי החליטו לזרום עם הרעיון היצירתי שלו, הפקידו בידיו את הכסף שלהם והחליטו לעשות את ההשקעה הראשונה שלהם מעבר לים.
החלטה, שבדיעבד הייתה ההחלטה הכי טובה שהם יכלו לעשות. הם קנו שם 2 נכסים ששילשו את המחיר שלהם, ואפשרו להם להתקדם הלאה בעולם הנדל”ן.
השמיים הם הגבול
מאז הם כבר ביצעו השקעה בברלין ששילשה את עצמה, עשו פרויקט בבודפשט, ובשנים האחרונות הם גם מושקעים בפורטוגל.
ממצב של חוסר כסף לאחר הגירה קשה במיוחד מברית המועצות, הם הצליחו להעמיד את עצמם על הרגליים באופן עצמאי עם החלטות נבונות על השקעות חכמות שעשו, עם עזרתו הגדולה של אחי, מה שאפשר להם להגשים את החלום של להביא לנו יותר ממה שיכלו קודם.
אבל הדבר היותר גדול שהם הצליחו לעשות – זה את החינוך לאיך להסתכל על כסף.
הם נתנו לנו זה את האומץ לנסות, לטעות, להצליח, לחשוב מחוץ לקופסא – כדי שגם אנחנו נוכל להעמיד את עצמנו על הרגליים בכוחות עצמנו.
“אבא עשיר, אבא עני”
הספר “אבא עשיר אבא עני” של קוואסקי תמיד היה מונח אצלנו על המדף בבית, כאשר הרעיון הוא לתת לכסף לעבוד בשבילך, ולא אתה בשביל הכסף.
מפה לשם, תוך כדי החיים, נפגשנו אני ועומר שבא מרקע אחר לגמרי עם ראיה כלכלית שונה לחלוטין המשקפת את רוב הציבור. האמונה שדרך עבודה פיזית קשה, תוכל לעשות ולחסוך יותר כסף, כדי שבפנסיה הוא יוכל לפדות את כספי העבודה הקשה ולהנות מהמעט שחסך.
משם, המפגש עם המשפחה שלי, ובעיקר עם אבא שלי שהוא האיש רעיונות, היזם הבלתי פוסק של הבית שלנו- יצר עבורו מפגש עם האבא העשיר שלו. ולא בגלל הכסף שהיה לו (כי אין לו, הכל מושקע בנכסים) אלא בעיקר בגלל דרך החשיבה המאוד יצירתית שלו באיך הוא רואה כסף, גרמו לו לשינוי תודעתי של ממש.
” תסתדר!”
המשפחה שלי היא מומחית בזריקה למים בלי גלגלי הצלה. “תסתדר, תהיה יצירתי, ויהיה בסדר” זה המשפט הקבוע. וכך לאחר הרכישה של הדירה של ההורים שלי בברלין, הם הפצירו בעומר לנסוע לדירה ולדאוג לשיפוץ הנכס שלהם, ולהשביח אותה, בלי שהיה לו ידע קודם או ניסיון בדבר. וכך היה. הוא נסע לשם לתקופונת, למד על שיפוצים וניהל את השיפוץ למופת, והביא את הדירה למצב מוגמר כשהיא מוכנה להשכרה. ההורים שלי היו מבסוטים, והנה היא התחילה להניב להם כסף.
בין לבין, אני נשלחתי עם אבא שהוא אמנם יזם הבית, אבל פחות טוב בביצוע – לבודפשט, וכך אני ניהלתי את כל תהליך החיפוש, משא ומתן, ניהול חוזים ורכישת הדירה, כשהייתי רק בת 23.
תוך כדי, ניהלנו אני ועומר גם נכסים לטווח קצר בתל אביב יפו, וצברנו עוד ניסיון רב בכל מה שקשור לעיצוב, לניהול הנכס, לבעיות שיכולות לצוץ ולפתרונות שלהם.
שינוי מחשבתי
עם ההסתכלות והלמידה על הצמיחה של ההורים שלי בדרך הנדלנ”ית שהם עשו עם כמעט בלי הון עצמי, בדרך היצירתית שלהם שכללה מימון והשבחה – ראינו איך הם הצליחו לייצר מצב שיש להם הכנסה פסיבית מנכסים שונים בעולם.
הם הצליחו לייצר מצב שבתכלס – אם הם מחליטים למכור עכשיו את כל מה שברשותם – הם יכולים לפרוש לפנסיה מפנקת ולעבור לגור לידינו בפורטוגל, בלי דאגה בכלל.
ולכן, אנחנו משקיעים בנדל”ן.
כי אנחנו רוצים להגשים את כל החלומות שלנו, כי אנחנו רוצים להיות עם ריו יותר זמן ולהביא לו את המקסימום, כי אנחנו רוצים לטייל בכל העולם, כי אנחנו רוצים ליצור פרוייקטים מעניינים,
כי אנחנו מבינים שאנחנו לא צריכים לעבוד קשה בשביל הכסף, אלא אנחנו יכולים לתת לכסף לעבוד קשה בשבילנו.
מה עוצר אתכם מלעבור לשלב הבא?
