חג החירות בפורטוגל הידוע בכינויו ה”25 באפריל” מציין את יציאתה של פורטוגל מעבדות לחירות- סוף הדיקטטורה ותחילתה של הדמוקרטיה. המהפכה שידועה כמהפכה השקטה, נעשתה ללא אלימות, וכאות סימבולית הפגינו האזרחים עם פרחים בקנה. מאז אותו הפרח נהפך לסמל של החופש, ושל סוף האלימות.
בגלל כל המצב של הקורונה וחובת הבידוד, התבטלו החגיגות המסורתיות שנערכות מדי שנה בכל רחבי המדינה, והיחידים שחגגו אתמול, היו רק נבחרי הפרלמנט. החגיגות הסולידיות שודרו בטלויזיה בליווי זמרי פאדו מסורתיים ששברו את השקט עם שירתם המלנכולית.
אין ספק שהאירוניה חגגה לה. לחגוג חירות דמוקרטית כשהמציאות כרגע היא סגר והגבלות בחופש התנועה.
בכל זאת, ניצלנו את השקט והעוצר- ויצאנו אני ועומר לשוטט ברחבי העיר פורטו, והיה פשוט מטורף לראות איך עיר שגועשת מתיירים, אטרקציות, מופעי רחוב, שווקים למינהם- הייתה ריקה מאדם, ממכוניות, ונתנה תחושת יום כיפור. אין ספק שהיה לזה קסם משלו. השקט הזה, השלווה, העוצר- הרגשנו חירות, וזה היה פשוט מדהים?
מעניין לחוות את פורטוגל בתקופה כזאת, שנפלה בידינו ההזדמנות לחוות אותה כמקומיים רק עם מקומיים. פתאום אפשר היה לראות את האותנטיות האמיתית של המקום הזה, להכיר יותר את העם הפורטוגלי לעומקו. זאת ללא ספק חוויה שלא תחזור על עצמה.
והנה גם כמה תמונות שצילמנו שישארו כזיכרון לתקופה המטורפת הזאת?