1. עיסוק
לעבור למדינה חדשה, בלי משרת רילוקיישן ספציפית – אומר בעצם לבנות את עצמך מאפס. הרבה פעמים יהיה קשה יותר להשתלב במקצוע שלך בפורטוגל, גם מבחינת חוסר ידיעת השפה, היעדר הקשרים הנכונים, חוסר בדרישה והמשכורות הנמוכות – גורמות לך להמציא את עצמך מחדש וליצור עיסוק חדש שלאו דווקא חשבת שתתעסק בו קודם.
בואו נגיד שלא חשבנו שניצור בלוג על החיים שלנו בפורטוגל.
2. היום מתחיל מאוחר יותר
אם בארץ היינו קמים בלחץ ב7 בבוקר, אז פה אין עם מי לדבר בשעות האלה. הרחובות ריקים מאדם, יש שקט של 4 לפנות בוקר, ותכלס יום העבודה מתחיל באמת רק ב9-10 בבוקר. לא מתלוננים (:
3. נימוס
נהיינו יותר מנומסים. אנחנו עומדים בסבלנות בתור, מברכים את העוברים והשבים לשלום, עומדים בצד ימין כשעולים מהמטרו ועוד…
עומר טוען שהוא תמיד היה כזה, אבל שבהחלט רואים שיפור בהתנהגות שלי 
4. פחות לחוצים ועצבניים
גם אם תתעצבן פה על מישהו או על משהו, זה לא ישנה כלום. הקצב הוא אותו קצב איטי, והפורטוגלים ימשיכו לעבוד ולהתנהל באותה הדרך שהם רגילים אליה כבר 800 שנה – אז למה להתעצבן? חבל על הבריאות של כולנו.
אם בהתחלה היינו הולכים מהר ברחוב, ומתעצבנים על דברים שלא זזים – היום אנחנו כבר לגמרי מקבלים ומבינים את המצב, וזה אפילו מאוד נחמד ומרגיע (:
אפשר פשוט להיות בצ’יל, כי להיות עצבני גם ככה לא ישנה את הזמן שדברים יקחו פה.
5. אוכלים ארוחת צהריים בנחת
אם בארץ היינו אוכלים תוך כדי ריצה או תוך כדי עבודה, עונים ללקוחות עם אוכל בפה על מנת להספיק את היום העמוס –
פה הכל עוצר בין 12:30 ל14:00 ואפשר פשוט לשבת בנחת ולאכול כמו בני אדם, בלי שתתקע לך איזה עצם בגרון.
אז למדנו לאכול פה בנחת ולעכל את האוכל בלי לחטוף דום לב.
6. לא עובדים בראשון
הללויה!!! ראשון יום חופש, לא מתחילים עבודה ביום הנורא הזה.
יש את יום שבת שזה יום חופש, ואז תמיד יש את ראשון אחריו שהוא גם חופש! איזה כיף ומשחרר זה! עזבו את המחירים הזולים, זאת איכות חיים!
ובינינו? גם יום שישי הוא כזה חצי יום, אז הסופש פה הוא משמעותי ומרגיע ביותר.
מה השתנה בכם כשעברתם לפורטוגל? או למקום אחר בעולם?
