מעולם לא דימיינתי שאבלה כלכך הרבה שעות רצופות עם בן אדם אחד, שאלמד להכיר את בת הזוג שלי באופן כלכך שקוף ואמיתי.
עצם המעבר למקום שהוא זר לגמרי, בלי שפה, בלי חברים/משפחה, מביא איתו צורך טבעי בתחושת ביטחון- מישהו להאחז בו.
עצרתי לרגע וחשבתי- איזה מטורף זה שאנחנו עוברים את מה שאנחנו עוברים יחד! מכירים אנשים יחד, לומדים שפה יחד, מציבים מטרות יחד, חולמים יחד ועוד ועוד…
"רילוקיישן כזוג מביא איתו משקל גדול של אחריות"
אני מרגיש שהמהלך הזה לימד אותי כלכך הרבה על איך להיות בן זוג טוב יותר, על איך לנהל מערכת יחסים איכותית, ובעיקר על פתיחות וחברות מהי.
רילוקיישן כזוג מביא איתו משקל גדול של אחריות, סובלנות ולמידה הדדית, שלתחושתי רק מעמיקים יותר ויותר את הקשר הזוגי.
דודה שלי חנה, שחיה עם בעלה כבר 25 שנה בארה"ב, אמרה לי לפני כמה שנים: "לפני שאתה עושה החלטות גדולות בחיים, מקים משפחה וכו'.. קח את בת הזוג שלך וטייל איתה בעולם- אבל לא סוף שבוע, צאו למסע!" -באותו רגע חייכתי במבוכה, חיבקתי אותה וחזרתי לעיסוקיי.
היום אחרי 6 חודשים בחו"ל עם ויטל, הטיפ שלה חוזר להדהד לי בראש, ואני סוף סוף מתחיל להבין למה היא התכוונה.
ההתמודדויות והקשיים שמופיעים בכל שלב ושלב בתהליך מורכבים, ולרוב די דומים בין הזוגות השונים שעושים את המהלך.
הפעם החלטתי לדבר על החוויה של רילוקיישן כזוג, תובנות שלי עד כה, טיפים, ושיקוף של החוויה שלנו כאן כזוג. הטיפים הם כלים אותם אנחנו מיישמים בזוגיות שלנו, וחשבתי שיהיה נחמד לשתף אותם ולהציף את הנושא הכלכך משמעותי הזה שכמעט כל זוג חווה על בשרו עם המעבר המשותף.
אז איך אתם מתמודדים כזוג? מה הטיפים שלכם? נשמח ללמוד וליישם!
אז הרבה ישראלים חושבים לאחרונה על רילוקיישן כיחידים, זוגות או משפחה. אני עברתי לפני שישה חודשים עם בת זוגתי המקסימה לפורטוגל, ואני מרגיש שיש הרבה דברים שצריך לדבר עליהם…
המעבר כזוג הוא מאתגר ומעלה הרבה סוגיות ושאלות- לטוב ולרע. ריכזתי כאן 3 טיפים מהניסיון האישי שלנו, אשר עוזרים לנו לשמור על זוגיות בריאה.
אז איך אתם מתמודדים כזוג? מה הטיפים שלכם? נשמח ללמוד וליישם!
