1. לא כולם מבינים את ההומור שלך.
הרבה פעמים אתה מוצא את עצמך בסיטואציה שאתה אשכרה צריך להסביר את הבדיחה שלך.
התנגשות התרבויות יוצרת לפעמים מצב שאנשים לא יורדים לסוף דעתך, ומה שמאוד מצחיק אותך ואת החבר’ה הישראלים שגדלת איתם – לא תמיד מצחיק אחרים.
בואו נגיד שעדיף לוותר על הומור שחור כשפוגשים גרמנים…
2. נימוס יתר מחוסר היכרות תרבותית.
חוסר היכרות עם ההרגלים התרבותיים של האחר, מביאים אותך למצבים ושיחות שלפעמים ממש לא בא לך להיות בהן או ממש לא מעניינות אותך, גם אם זה עם חברים אירופאים קרובים- אבל אתה מנסה להישאר מנומס כי אתה לא יודע איך זה יתפרש לצד השני אם תגיד “אחי, חפרת!”
3. מונחים שאנחנו משתמשים בהם ביום יום, ולא הגיוניים בשום צורה כשאתה מדבר בשפה אחרת.
” מה אתה אוכל סרט?…” אנשים תמיד ירימו גבה וינסו להבין למה התכוונת. או “וואי, וואי וואי!” שאמנם לך זה נשמע כמו התלהבות היסטרית, אבל מסביבך לא מבינים למה אתה צועק בהתלהבות “למה, למה למה?”
4. ביקורתיות יתרה.
לכל עם יש את הדברים שהוא ממש גאה בו. כמו האוכל הישראלי לדוגמא, שוואלה, מאוד קשה להתחרות בו. ואז מגיע מר פורטוגלי מכובד, עף על האוכל שלהם ושואל אותך בהתלהבות:” נו, אהבת את האוכל? יש לנו אוכל מעולה בפורטוגל!” ואנחנו כזה: “אחי…בוא… בוא… בוא נעבור לנושא אחר…”
5. מושג הזמנים הוא מאוד שונה בין תרבות לתרבות. אנחנו יודעים שאם אנחנו נפגשים עם פורטוגלי- צריך להגיע חצי שעה אחרי הזמן שקבענו. אם נפגשים עם גרמני או פולני- צריך להקדים בכמה דק’, ואם נפגשים עם ישראלי- רצוי להגיע בזמן, אבל אם לא הצלחת רצוי לעדכן שאתה בדרך.
