הסופש סוף סוף עברנו דירה לשכונה שאנחנו הכי אוהבים להיות בה בפורטו(; לא שלא אהבנו את הדירה הקודמת שלנו, היא הייתה מהממת! אבל אי אפשר

מה אני אגיד לכם? קל להתרגל לטוב הזה אני הולכת ברחוב ומרגישה שיש סביבי הילה, שאני מינימום משה רבינו שהכה במקל ופתח את ים סוף.

לא עושים פה דרמה משינוי ומעבר למדינה זרה⁠ ⁠יש איזה מן קטע כזה בארץ, שברגע שאתה עוזב את המדינה- אתה יורד ממנה. אתה נוטש אותה.

בואו נגיד שאת תקופת ההריון שלי דמיינתי קצת אחרת. דמיינתי את זה יותר בקטע שלי עושה איזה יוגה או פילאטיס עם חברות בסטודיו, מסתובבת בבתי

זאת שאלה ששואלים אותנו הרבה. והאמת היא שהמחשבות על המסע הזה היו איתנו שנים, עוד ממסעות אחרים שעשינו בעולם. ואחרי החוויה של שנים בתל אביב,

הרבה אנשים פונים אלינו בקשר להשקעה בפורטוגל, וחושבים ש” אה כן אני אקפוץ לכמה ימים, אני אקנה איזה דירה, אחתום זריז חוזה ואמשיך הלאה עם

1. אתה הולך בסופרמרקט Mini preço, ומתנגנת ברקע פרסומת של pingo doçe (הסופר המתחרה) 2.  אתה אומר Obrigado, והם מניחים שמתוך זה אתה יודע פורטוגזית

אבו-אחמד: כן גברת, מה לשים לך בפיתה? אני: אמממ… שים חומוס, סלט, קצת כרוב.. אבו-אחמד: רוצה צ’יפס בפנים? אני: כן אפשר אבו-אחמד: קצת חריף? אני:

לאחרונה השכנים שלנו תלו דגל אדום על חלון הבית שלהם, עם תמונה של תינוק קצת מלחיץ, חייבים להגיד… בהתחלה חשבנו שהם פשוט אנשים מוזרים והם