אבו-אחמד: כן גברת, מה לשים לך בפיתה? אני: אמממ… שים חומוס, סלט, קצת כרוב.. אבו-אחמד: רוצה צ'יפס בפנים? אני: כן אפשר אבו-אחמד: קצת חריף? אני:

לאחרונה השכנים שלנו תלו דגל אדום על חלון הבית שלהם, עם תמונה של תינוק קצת מלחיץ, חייבים להגיד… בהתחלה חשבנו שהם פשוט אנשים מוזרים והם

אתמול פעם ראשונה הלכתי לרופא כאן בפורטו. אל תדאגו, לא קרה לי כלום, והחלטתי לגשת לבדיקה שגרתית אצל הרופא נשים. אז לאחר שקיבלתי את הכרטיס

אחרי תקופה נכבדת כאן, אפשר סוף סוף להסתכל אחורה ולדבר על תקופת הרילוקיישן בשנה הראשונה. ובאמת רק עכשיו אחרי שעברנו את כל זה- אפשר לומר

כריסטמס מגיע בצעדי ענק, הרחובות מלאים באנשים שקונים שפע של מתנות ועוטפים אותם באריזות צבעוניות. כולם פה דואגים להזכיר לנו, שברגע שהכריסטמס מגיע, הם יסעו

אבא שלי מתקשר אלי 50 פעם ביום. כאילו, ברצינות עכשיו- הוא מתקשר אלי לפחות 6 פעמים כל יום(ראו הוכחה מצורפת) ותמיד אותן השיחות, אותן השאלות